אם בעבר כשנישום היה חולק על שומת הועדה, יכל הנישום להגיש שומה אחרת לועדה ולהגיע איתה להסכמות, כיום לאחר תיקון 84 לחוק בשנת 2008, הדרכים בהם ניתן לבצע ערעור על היטל השבחה ולמעשה לתקוף את החיוב בהיטל ושיעורו, קבועים בסעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התו"ב.
באילו מקרים ומהם הדרכים בהם ניתן לערער על היטל השבחה, ומי יכול לעשות זאת?
למעשה יש 3 מסלולים, אשר רק באמצעותם ניתן לתקוף את החיוב ולבטלו או לפחות לבצע הפחתת היטל השבחה.
ערעור על היטל השבחה – בקשה לתיקון שומה
הבקשה מוגשת לוועדה המקומית רק במקרים בהם נמצא כי קיימת טעות "טכנית" בשומה, דהיינו פרטים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
לדוגמא: שומת היטל ההשבחה שקיבל הנישום מתייחסת לנכס אחר, בשומה יש טעות סופר או טעות מספרית בחישובי היטל ההשבחה, חלה טעות בתכניות שיש לחייב בהיטל וכדו'.
שמאי מכריע
הבקשה מוגשת למועצת שמאי המקרקעין שממנה את השמאי המכריע מתוך רשימת שמאים סגורה זאת רק במקרים בהם חולק הנישום על גובה ההיטל ולא על עצם חיובו. על החלטת השמאי המכריע ניתן לערער בפני ועדת ערר. ההשגה יכול להתבצע על ידי הנישום (באישור מיוחד של השמאי המכריע) או על ידי שמאי מקרקעין מייצג מטעמו.
לדוגמא: נישום קיבל דרישה לתשלום היטל השבחה של 100, הנישום מסכים כי יש חיוב בהיטל השבחה, אך לשיטתו סכום ההיטל גבוה וצריך להיות 50.
ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
ניתן לערער כאשר הנישום חולק על גובה ההיטל או על עצם החיוב בו. הערעור יכול להתבצע על ידי הנישום או על ידי עו"ד מייצג מטעמו ובמידת הצורך גם בשילוב שמאי מקרקעין.
דוגמא: הנישום סבור כי אינו צריך לשלם היטל השבחה בשל טענה משפטית כגון שהוא זכאי לפטור וכדו', והועדה המקומית אינה מקבלת את טענתו המשפטית.
ככלל, לאחר תיקון 84 לחוק, משעה שמסרה הרשות המקומית את החיוב לנישום, הועדה אינה יכולה להגיע להסכמות כלשהם עם הנישום ולתקן את החיוב (למעט פגמים טכניים), והערעור יכול להתבצע רק באופנים המתוארים לעיל.
